סכסוכים עסקיים רבים מתנהלים בין עסקים שמקום מושבם במדינות שונות. לאחרונה, פנה למשרדנו גיא – בעלים ומנכ"ל של חברה ישראלית העוסקת באספקת מוצרי מתכת ייחודיים. החברה התקשרה בהסכם עם חברה זרה, שמקום מושבה באירופה. הסחורה סופקה לחברה הזרה בהתאם להסכם. התשלום בגינה, שהיה אמור להתבצע במספר תשלומים, לא בוצע במלואו. כלפי החברה הישראלית נותר חוב בהיקף של מאות אלפי ₪. גיא פנה למשרדנו כדי להגיש תביעה נגד החברה הזרה בבית המשפט בישראל.
הגשת תביעות בבתי משפט בישראל כנגד נתבעים זרים מחייבת בחינה בשאלת הסמכות הבינלאומית של בית המשפט בישראל לדון בתביעה כזו. בחינה כזו יש לערוך עוד לפני הגשת התביעה, כדי לתכנן את האסטרטגיה המשפטית הקשורה בניהולה, ואת רכישת הסמכות על הנתבעים הזרים.
סמכותו של בית המשפט בישראל לדון בתביעה נקנית מכוח מסירת הזמנה לדין לנתבע. באופן רגיל, לבית המשפט בישראל סמכות שיפוט שנובעת מעצם מסירת ההזמנה, כאשר מדובר בבעל דין המצוי בתחום המדינה. אולם, כאשר מדובר בבעל דין שנמצא מחוץ לגבולות המדינה, צריך בעל הדין שפותח בהליך המשפטי (דהיינו התובע) לבקש מבית המשפט היתר מיוחד להמציא את כתב טענות שלו מחוץ לתחום השיפוט. במקרה כזה, סמכות של בית המשפט בישראל לדון בתביעה נגד הנתבע הזר נרכשת מכוח ההמצאה על פי היתר שניתן ע"י בית המשפט.
ישנם מקרים בהם לבעל הדין הזר (במקרה שלנו – חברה זרה) יש נציגות בתחומי ישראל. יש מקרים שאותו בעל דין זר מנהל את עסקיו בישראל, ויש לו אנשי קשר שעושים זאת עבורו. במקרים כאלה ניתן לרכוש סמכות שיפוט בבית המשפט בישראל על בעל דין זר באמצעות אותם נציגים או שלוחים. מובן שהגשת כתב תביעה והמצאתו לאותה נציגות או סוכן בישראל לא יתקבלו ללא התנגדות מצדם ומצד הנתבעת. בהחלט צפוי שגם במקרים כאלה יתנהל הליך משפטי זוטא בשאלת הסמכות של בית המשפט על הנתבע הזר. בית המשפט יידרש להכריע בסוגיה זו. הכרעה לטובת בעל הדין הישראלי תאפשר חיסכון משמעותי בהוצאות ללקוח, בזמן שיפוטי ועשויה לקצר את ניהול ההליך המשפטי כולו.
במקרים שבהם בית המשפט לא יאשר את המצאת התביעה לנציגות או השלוח/סוכן של בעל הדין הזר, ובמקרים שבהם אין נציגות או שלוח, יחייב הדבר להקנות סמכות שיפוט בינלאומית בישראל באמצעות הליך מיוחד שקרוי "היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט". הליך זה מתחיל בהגשת בקשה לבית המשפט. המבקש נדרש להראות במסגרתה, בין השאר, שעניינו עומד באחד או יותר מהתנאים שנקבעו בדין לכך (עילות שקבועות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984), בכדי להקנות לבית המשפט סמכות בינלאומית. עילות אלו הם בתמצית כדלהלן:
(א) בעל הדין מבקש סעד כנגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחומי ישראל; (ב) עניינה של התובענה כולה במקרקעין המצויים בישראל; (ג) בעל הדין מבקש לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בישראל; (ד) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, במספר מקרים שצוינו בתקנות; (ה) בעל הדין מבקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום ישראל או מבקש למנוע או להסיר מטרד בתחומה ללא קשר לשאלת הנזק בקשר לכך; (ו) תובענה שמבוססת על מעשה או על מחדל בתחום ישראל; (ז) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע (ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי ויש הגדרה בתקנות מיהו "אדם קשור"); מדובר בתובענה לגבי אכיפת פסק-חוץ (כלומר, בלשון פשוטה, פס"ד שהתקבל במדינה אחרת) או פסק-בוררות-חוץ; (ח) מבוקש לבטל פסק בוררות חוץ שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק; (ט) בהגשת תובענה על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969; (י) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום ישראל.
כפי שניתן לראות, מדובר בשורה ארוכה של אפשרויות, שחלקן סבוכות מאוד. עמידה באחד התנאים לפחות הינה חיונית, ובלעדיה לא ניתן יהיה להקנות לבית המשפט בישראל את סמכות השיפוט בסכסוך בין-לאומי. ישנם סוגי תביעות שלעולם לא ייכנסו בגדרה של תקנה 500 (כמו למשל, סכסוך שנוגע לנכס שאינו מקרקעין ואינה מכוח חוזה). גם תביעה מכוח חוזה מחייבת בחינה מדוקדקת שכן ישנם מספר תנאי משנה סבוכים שצריכים להיבדק בטרם ניתן לדעת אם ניתן לקבל היתר להמצאה.
הלכה פסוקה היא, שהמשותף לכל העילות הקבועות בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 הוא קיומה של זיקה מסוימת לישראל בין זיקה פרסונלית של הנתבע ובין זיקה עניינית הקשורה לעילת התביעה ובית משפט ייתן לעילות הקבועות בתקנה זו פרשנות מצמצמת כך שכל ספק בשאלה האם המקרה שלפניו נכנס בגדר ההרשאה לפי התקנות יפעל לטובת הנתבע הזר (ראו למשל רע"א 1739/17 Michael Flacks נ' Stephen Bisk (פורסם בנבו, 31.12.2017)).
על כן, הגשת הליך משפטי שמעורב בו בעל דין זר מצריכה בחינה מוקדמת ומקצועית. עוה"ד שעוסק בתחום הליטיגציה האזרחית והמסחרית ובקי בדיני ההמצאה יוכל לבחון את המקרה שבפניו ואת התאמתו למול העילות והתנאים הנדרשים לרכישת סמכות בינלאומית, יתווה ללקוח דרך טיפול מתאימה שעשויה לחסוך לו הוצאות כספיות רבות ואף מיותרות, זמן רב בניהול הליך משפטי ולעתים אף למנוע ממנו עוגמת נפש (כמו למשל במקרים שבהם הלקוח מגיע לאחר הגשת התביעה ומבלי שנבחנה שאלת הסמכות הבינלאומית נגד הנתבע הזר ומתברר בדיעבד שיש בעיה בהקניית סמכות כזו).
אציין, שלאחרונה תוקנו התקנות העוסקות בהיתר המצאה "מחוץ לתחום השיפוט". תקנה 166 לתקנות החדשות שינתה חלק מהעילות ההמצאה ואף הרחיבה חלק מהעילות הקודמות. לכן היום יותר מתמיד חשוב ביותר לקבל ייעוץ משפטי נכון שכולל בדיקה מקצועית, כאמור, עוד בטרם הגשת תביעה או פתיחת הליך משפטי נגד נתבע זר.
באשר למקרה שהובא בפני משרדנו, לאחר בחינת המקרה, עלה כי הלקוחה (החברה הישראלית) תוכל להגיש בקשה לקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט, ככל שיהיה צורך בכך, ועל כן הליך הכנת התביעה עבר לפסים מתקדמים.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. כל האמור בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.