דני ויאיר הם שותפים בעסק לשטיפת רכבים כבר כמה שנים. יש ביניהם חלוקה של העבודה כך שדני עוסק בכל מה שקשור בשיווק של העסק, ויאיר עוסק בתפעול השוטף כולל נושא הכספים והנהלת חשבונות, הקשר עם הבנקים, חוזים עם ספקים, טיפול בלקוחות ובעובדים ועוד.
כאשר נפתחה השותפות כל אחד מהם השקיע 250,000 ₪ כדי להתחיל את העסק, ולקדם אותו. האמון ביניהם היה מאוד גבוה, הם מכירים עוד מהצבא ושירתו יחד ביחידה מובחרת. הם לא חשו צורך להסדיר את השותפות ביניהם בהסכם כתוב, כי הם חשבו שאין צורך בכך, הרי שניהם יודעים בדיוק מה חלוקת העבודה, איך כל אחד מהם יבצע את החלק שלו ומה כל אחד השקיע כספית. שניהם השקיעו בעסק את כל זמנם והתוצאות לא איחרו להגיע.
העסק שלהם שגשג, הלקוחות זרמו, והרווחים הגיעו ובמהירות. שניהם היו מאוד מרוצים מהפעילות וכך היא נמשכה מספר שנים. אבל לאחרונה החל דני להרגיש שיאיר לא חושף בפניו את מלוא המידע בקשר לעסק. הוא התחיל להרגיש שדני עושה דברים מאחורי גבו, וחש שתשלומים שהגיעו לקופת השותפות לא מתחלקים ביניהם כראוי. חשש זה החל לייצר סדק במערכת היחסים שביניהם ודני התחיל לבדוק בשבע עיניים מה בדיוק יאיר עושה, אומר לו ואיך הדברים עובדים בחלק השני, שלא באחריותו.
יאיר כמובן הכחיש כי הוא מסתיר משהו, אבל חוסר האמון הוא זרע שהושם באדמה, ולאט לאט נוצר קרע במערכת היחסים ביניהם, עד אשר הם לא הרגישו נוח לשוחח אחד עם השני, לא קיבלו החלטות עסקיות בשל חוסר תקשורת והדבר נתן ביטוי בפעילות ופגע בה מאוד.
סכסוכים כאלה בשותפות הם עניין של יום ביומו, והם יכולים להימנע מראש באמצעות הסכם שותפות מסודר אצל עוה"ד הבקי בתחום המסחרי ובדיני השותפות.
חשיבותו של הסכם השותפות רבה במיוחד בשלב הראשוני של הקמת העסק. זהו שלב קריטי שבו מערכת היחסים בין הצדדים עדיין אידילית, ובשלב זה אפשר וצריך להעלות את כל הנקודות שצפויות להיות צומת קבלת החלטה, דבר שמחייב מעורבות של עוה"ד הבקי בתחום אשר ניסיונו בעריכת הסכמים מעין אלה מאפשר להציף את הדברים מבעוד מועד.
בשלב הכנת ההסכם הצדדים יגיעו בד"כ להסכמות על כל הנקודות המהותיות והדבר יאפשר לגשר על המחלוקות ביניהם, כאשר יתעוררו בעתיד. נקודת זמן זו היא קריטית במיוחד כי בהמשך, לאחר שהשותפות תחל את פעילותה, בד"כ הצדדים נוטים לשקוע בפעילות העסקית ולעסוק בענייניה בלי להשקיע זמן ומאמץ בעריכת ההסכם. הניסיון שלי מלמד כי ברוב מכריע של המקרים הסכם שותפות שלא נערך בשלב ההקמה – לא נערך כלל. וחבל.
בשלב הזה הסכם שותפות יאפשר לבנות מנגנונים משפטיים מוסכמים להסדרת המחלוקות (שלא קיים במקרה של דני ויאיר שלא ערכו הסכם שותפות), כמו למשל מינוי בורר במקרים מסוימים או במחלוקות ספציפיות כדי שלא לשבש את הפעילות העסקית.
ישנם מנגנונים נוספים והדבר תלוי בשותפות, בצדדים ובנסיבות.
עריכת הסכם שותפות כאמור מאפשר לשותפים להחליט מראש בנושאים מהותיים לחיי השותפות, ובין השאר, מתי נדרשת הסכמה של שניהם לביצוע פעילות כזו או אחרת (שבהיעדרה לא יוכל אחד השותפים לעשות מעשה), ומתי די בהחלטה של אחד השותפים בלבד; מה תהא חלוקת העבודה ביניהם; מה יהיו תחומי האחריות; מה סכום ההשקעה כל אחד מהשותפים בשותפות בעת הקמתה; כיצד יפעלו אם יהיה צורך בהגדלת הון (יש דרכים שונות לטפל בכך); מתי ניתן יהיה להכניס שותף נוסף; מה יהא במקרה של פטירת אחד השותפים חו"ח; מתי ניתן להעביר או למכור את הזכויות בשותפות או כל חלק מהם ועוד.
חשוב לדעת, שלפי הדין, שבשותפות כל השותפים אחראים ביחד ולחוד לכל מעשה או מחדל שנעשה במסגרת השותפות ועל ידי אחד השותפים. המשמעות היא שגם אם אחד השותפים לא ביצע מעשה או לא היה מעורב בו, אבל השותפות הפרה הסכם או גרמה נזק בעוולה לצד שלישי כלשהו – כל השותפים אחראים, וגם אותו שותף שלא היה מעורב בכך אחראי לכל דבר ועניין.
האחריות הסולידרית של שותפים בשותפות מחייבת במיוחד, בעיני, את הסדרת המותר והאסור על כל אחד מהשותפים, וכיצד מקבלים בה החלטות. במיוחד חשוב להחליט מראש מתי נדרשת הסכמה של כל השותפים (למשל לגבי הכנסת שותף נוסף או נטילת הלוואה או מתן ערבות לצד שלישי או לבנק) ומתי היא אינה תמיד נדרשת (חתימה על שיקים עד סכום מסוים למשל), וכל מקרה לגופו.
הסכם שותפות ערוך אצל עוה"ד הבקי בכך היה מאפשר גם לדני ויאיר לצאת מהסבך אליו נקלעו בשל אובדן אמון בצורה יעילה ולחסוך להם הוצאות, זמן רב ופגיעה עסקית חמורה. אבל, הם לא ערכו הסכם כזה.
התוצאה הייתה שכאשר מערכת היחסים שלהם עלתה על שרטון כבר לא ניתן היה לשקם את יחסי השותפות, ומאחר ואף אחד מהם לא היה מוכן לרכוש את חלקו של האחר, כי הם לא הסכימו מראש לכך, ובאותה עת כבר לא ניתן היה להגיע להסכמה. גם אם היו להם מנגנונים מובנים אחרים לפתרון משברים ניתן היה להסדיר את מערכת היחסים אבל, כאמור, ביניהם לא היו קיימים מנגנונים כאלה. לכן בסופו של עניין השותפות בין דני ויאיר התפרקה וכל אחד הלך לדרכו. כך קרס לו עסק משגשג בשל החלטה שגויה בתחילת התהליך, לא לערוך הסכם ביניהם. התוצאה מצערת. ניתן היה למנוע אותה מראש בהתנהלות משפטית נכונה.
לסיכום, מומלץ לכל המעוניין להקים שותפות עסקית לפנות לעוה"ד מתאים שיערוך הסכם שותפות נכון ותפור עבורם. הדבר יאפשר לשותפים עצמם לדייק את הציפיות שלהם מיתר השותפים, לחלק מראש את האחריות ולקבוע מנגנונים שיחסכו להם בעתיד זמן, כסף רב, ויצרו כלים שמאפשרים המשך פעילות עסקית גם במשברים, שתמיד קורים, לרבות בשל אובדן אמון.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. השמות הנקובים בדוגמא בדויים. כל האמור לעיל בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.