שלומי מכר רכב לקונה אקראי, בשם דוד. במעמד המכירה קיבל שלומי שיק על סכום המכירה. שלומי לא שם לב שהשיק לא היה של דוד ולא שאל על כך דבר. שלומי מסר את מפתחות הרכב לדוד, הם העבירו בעלות. שלומי הלך לדרכו שמח וטוב לב, כאשר השיק בכיסו. השיק היה "פתוח" (לא היה בו שם הנפרע), אבל שלומי לא היה מודאג, כי הוא חשב שיוכל למלא את הפרטים החסרים (השם שלו) ולפרוע את השיק. בשיק היה רשום תאריך (יום העסקה) והוא היה חתום.
כעבור מספר ימים שלומי הלך לבנק, מילא את שמו והפקיד את השיק. להפתעתו השיק חזר עם חותמת "א.כ.מ" (כלומר אין מספיק כסף בחשבון). שלומי התקשר לדוד, והקו היה מנותק. שלומי פנה למשרדנו כדי לקבל ייעוץ משפטי.
המקרה של שלומי הוא מקרה קלאסי של אדם תם לב שקיבל שיק לא תקין והוא אינו מוגן כהלכה מבחינת דיני השטרות. מי שקיבל שיק פתוח איננו נחשב אוחז כשורה, ואין לו הגנה מספקת לעומת מי שאוחז כשורה.
מהו שטר שחסר בו פרט מהותי
במה דברים אמורים? האחיזה כשורה היא ההגנה העליונה שמעניקה פקודת השטרות למחזיק בשטר. היא מאפשרת לאוחז כשורה בשטר (במקרה הזה השיק) לקבל את התקבול ולגבור על טענות הגנה אפשריות (כולל כישלון תמורה) ולהתגבר על מקרים שבהם השיק לא כובד.
השטר מקנה עילת תביעה חזקה שמאפשרת לחייב את המוסר ואת מושך השיק (מי שחתום עליו) לפרוע אותו, גם אם השיק סוחר ולא נמסר פיזית על ידו. זאת כמובן בנוסף לעילה חוזית והגשת תביעה כלפי צדדים שלישיים מעורבים.
שיקים הם סוג של שטרות, ומעמדם המשפטי הוסדר במסגרת פקודת השטרות (נוסח חדש). פקודה זו הגדירה מיהו "אוחז" ולגביו נקבע שאוחז יהא מי ששמו צוין כנפרע בשיק או מי שהשיק הוסב על שמו (זה תקף גם לסוגים אחרים של שטרות, כמו למשל שטר חוב). "אוחז כשורה" הוא אוחז שנטל את השיק כשהוא שלם ותקין לפי מראהו לפני שעבר זמנו (יש עוד תנאים).
סעיף 3 לפקודת השטרות [נוסח חדש] קובע ששטר חליפין (ובכלל זה שיק) מחייב רישום של שם הנפרע בתוכו. בעניין זה נקבע, כי שם הנפרע הינו פרט חיוני ליצירת השטר, ובהיעדרו המסמך איננו בגדר שטר. דהיינו, שלומי שקיבל שיק ללא שם נפרע (שמו שלו) חשב שקיבל שיק אבל המסמך שקיבל היה חסר פרט חיוני ולכן הוא לא קיבל שטר.
חשוב לשים לב] שגם הוספת חותמת של אדם או עסק לאחר שהשיק כבר נמסר היא בעייתית. היא חושפת את מקבל השיק לטענות עתידיות כנגד השטר, אם חלילה ינסה מושך השיק או המוסר להתחמק מהתשלום.
מוסד האחיזה כשורה הוא ייחודי ואינו מובן מאליו. הוא מעצים את מעמדו של השטר, והופך אותו כתחליף לכסף מזומן. הוא מאפשר למי שאין ביכולתו לשלם מיידית במזומן – אך יוכל לעשות כן בעתיד (במועד ידוע מראש) – לתרגם את הכוח הכלכלי העתידי לכסף מזומן. שיק, ושטר בכלל, נחשב למסמך בעל כוח משפטי רב. לכן, פקודת השטרות קובעת שאוחז כשורה חייב לאחוז שטר שנטל אותו כשהוא תקין ושלם למראה. המדובר בתנאים מצטברים, ודי בכך שאחד מהם לא התקיים כדי שמקבל השטר לא יהיה אוחז כשורה. במקרה שלפנינו שלומי לא קיבל שטר על פי הפקודה (הוא השלים את שמו בדיעבד) והמסמך לא היה תקין ושלם למראה, כפי שמחייב הדין ולכן הוא לא יוכל להיות "אוחז כשורה".
חשוב לדעת שמי שקיבל שיק ללא שם הנפרע לא יוכל להפוך בעתיד לאוחז כשורה גם אם ישלים את השם שלו לאחר מכן.
זאת ועוד, בשיק חשוב להקפיד קלה כחמורה. כל דבר שעלול לעורר תהיה אצל המקבל השטר עלול להוציא אותו מכלל הקטגוריה של שטר תקין. במיוחד כאשר השטר לא שלם ותקין במראהו (למשל בשל היעדר שם הנפרע) אך לא רק. חובה על מקבל השיק לשים לב לפרטים, ואם מדובר בשיק של מישהו שאינו צד לעסקה – ביתר שאת. זהו חלק מחובת תום הלב כי הזכות השטרית, שהיא גם זכות חוזית במהותה, צריכה להיות מופעלת בתום לב.
מעמדו של אוחז כשורה
המשמעות של היות אדם אוחז בלבד, להבדיל מאוחז כשורה, היא קריטית בדיני שטרות. האוחז חשוף בתביעתו לכל טענות ההגנה של החייב וגם לטענות הגנה אחרות שיש למושך השיק (כולל טענות קיזוז, חוסר תום לב, טענות חוזיות, כישלון תמורה, ועוד). המשמעות היא שיהיה קשה מאוד לאוחז לממש את עילתו השטרית כלפי מוסר השיק ומושך השיק, בפרט כאשר טענות ההגנה טובות.
זאת ועוד, מול עילת התביעה השטרית קיימים מספר חריגים שמאיינים את זכות התביעה של האוחז כשורה וקבועים בפקודת השטרות. באותם מקרים, שבהם קיים פגם מהותי בשיק או בשטר, ניטל כוחו המשפטי של האוחז לחייב את מושך השיק לשלם את סכום השטר. כך למשל, במקרה של גניבה או כאשר השטר הוצא במרמה, בכפיה, במקרים של אי חוקיות לרבות עושק, הפעלת לחץ ועוד. מקרים אלו מאיינים את כוחו המשפטי של השיק, ושל האוחז, ומונעים את מימושו. נטל ההוכחה מוטל על הטוען לכך.
במקרה של שלומי הוא קיבל שיק של מישהו אחר. זו דוגמא לבעייתיות נוספת מבחינת דיני השטרות, שעלולה להתעורר כאשר הוא מבקש לממש את השיק, והוא מחולל (לא נפרע). בתמצית נאמר כי קבלת שיק של אחר מחייבת הסבה כדין, אחרת עלולה להיות בעיה בפירעונו. זהו נושא למאמר נפרד.
חשוב לדעת, שאם תוכחש חתימת המושך או המסב של השטר או יהיה ספק בחוקיותו, נטל ההוכחה שמדובר בשטר תקף ובר אכיפה לרבות כי החתימה על גביו היא תקפה ונסיבות הוצאתו הינן כדין – חלה על התובע, ואם לא יצליח לא תהיה לו עילה שטרית. מובן שכל האמור לעיל איננו מונע הגשת תביעה בעילות נוספות ו/או אחרות למשל מכוח דיני החוזים או בשל עילות אחרות בדין (למשל עשיית עושר ולא במשפט), ולכן חיוני בכל מקרה להתייעץ עם עוה"ד שעוסק בליטיגציה אזרחית, ובקי בדיני החוזים ודיני שטרות.
הבהרה: הכתוב הינו בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים כאחד, וכל האמור בלשון זכר מתייחס גם לנקבה ולהפך. כל האמור בלשון יחיד מתייחס גם לרבים ולהיפך. מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד, ואיננו מהווה תחליף לייעוץ פרטני ו/או לצורך בקבלת חוות דעת מסודרת, לרבות מבחינה משפטית. משרד עוה"ד עדי טל ו/או עורכי הדין בו ו/או מי מטעמם אינם אחראים בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לכל תוצאה בשל השימוש באמור לעיל. אין להעתיק לשכפל, להפיץ, לפרסם או להשתמש בכל דרך אחרת את האמור לעיל אלא אם כן נתנה לכך הסכמה בכתב ומראש.